בין צללים רחוקים
בין עלים של שלכת
בין דמעות של קור
בלי תקווה היא הולכת.
נשמה אבודה
בין שדות אופל ריקים
ילדה בודדה
עטופה בשחורים.
ילדה קטנה, מי ידע שאולי
יעבור לו הזמן ויהיה זה אחרת
אם היית רק יודעת
אז היית מחייכת
ואולי יהיה לך עוד טוב
קור מבטו וידו הלופתת
טלפיים שחורות
פוצעות בלי מילים.
כשלת בדרכך
נפלת לצללים
הוא חורר את נפשך
בכתמים כחולים.
ילדה קטנה, מי ידע שאולי
יעבור לו הזמן ויהיה זה אחרת
אם היית רק יודעת
אז היית מחייכת
ואולי יהיה לך עוד טוב
