בעברו האחר של יקום
השמש זורחת גדולה,
ואני כאן חבוי במחשך
ורֶעַי - הצינה והשחור.

בשַמַי מתקדרים העבים,
ובוכים חרישית את גשמם.
קרן אור בודדה עוצמת עין.

ירח עוטה שק אפור
מתעטף עד חרמש,
ונתלית עלטה כוילון:
אפלולית וחפה מכוכב.

צליל כינור מתנגן עלי קבר
פורטים מיתריו נכאים,
ונסתם הגולל על לבי...
כה כבד.