נוסעים באוטובוס

אני שומע מוסיקה צרפתית באוזניות

את מביטה מהחלון

עוד מעט נרד בתחנה

ונתחיל לשוטט בעיר

כמו שניים, שרוצים להאמין

שהם יודעים

לאן הם הולכים

האנשים מסביבנו מספרים

איך התרסקו השמיים

ואני מחזיק לך את היד

מפחד, אולי מבושה

אהבתי את המגע שלך

שלא היה בו שום דבר זר

אנחנו יורדים, בלי לקחת דבר

אני משאיר את האוזניות על האוזניים

את נעה, כמו רקדנית, שמפחדת ליפול

ואני מדמיין

איך התרסקו, עלינו השמיים

צלילים ואורות

לא מכירים דבר

תכף ירד כאן מבול

ואנחנו נרגיש אותו

בגדול ובקטן

צלילים שקטים, כמו מים זורמים

את מביטה מהחלונות הראווה

איך מוכרים לנו את עצמנו

ואנחנו מרגישים מרומים

אנשים מתגלגלים ממקום למקום

ואנחנו משוטטים בעיר

כמו שניים, שרוצים להאמין

שהם יודעים,

לאן הם צריכים להגיע

את נשענת על כתפי

והולכת איתי

צעד אחר צעד

מפחדים ליפול

לא רוצים, להשאיר עקבות

והשמיים מתרסקים

אדומים, צהובים

מתפוצצים מעלינו

תביטי, זה כמו בשיר צרפתי

אנחנו עוצרים בפינת הרחוב

מביטים סביב

אנשים מתגלגלים ממקום למקום

ואנחנו, רוצים לרוץ

לדמיין, שאנחנו יודעים

לאן אנחנו הולכים

שניים בלי כוח, שניים מתמוטטים

והמבול, תופס אותנו, בגדול ובקטן