10.3.2003
היא רצה מהר, אחוזת פחד..
רגליים נגררות, בורחת..
עוצרת באור ההר, בקרחת..
רואה זקנה בלה, קוראת בצלחת..
נופלת למטה, זקנה מיופחת..
התקרבה הילדה, הסתכלה בקלחת..
רואה את אותו ההר, אבל ממתחת..
[ליצירה]
עימך הכאב
כ"כ קשה, מצב בלתי אפשרי.
אך תמיד צריך לדעת, ולהפנים, כשגם שאנחנו לא רואים את העינים שלהם, הם בני אדם.
הם אנשים חושבים, הם אנשים שמאמינים בעלי מטרות ומשפחה.
בגלל זה, כ"כ בלתי אפשרי..
תגובות