סערת רגשות

 


פעם כשעוד לא היו יודעים מה רומז ירח מלא, בתוך ביער עמוק עם עצים עבי כרס שצמחו מטה ועליו מלכו שתי משפחות על ממלכות בלי נתינים , אך יריבות מושבעות היו. לא לחינם היה זה, כי עתידה לשלוט מלכות אחת וזאת ידעו עוד משורש בריאתם.


על אחת הממלכות שלטו אהבה ואושר, זוג מיוחד. אשר הרבה לשמוח ולהפגין טוב. הם חיו בטירה מפוארת להפליא בצורת לב אדום ויפה.מעל לטירה, שלטה השמש בניצוח אחיד על קרניה שהציפו את העמק כולו באור אין סופי .ציוץ הציפורים נשמע כשירת מקהלה שקטה ומרגיעה.העצים הניבו פרחים בצורת לבבות קטנים ורהיטי הבית היו אף הם בצורת לב.לזוג המלכותי נולדה ילדה יפיפייה שהוסיפה אור ויופי לביתם על כן החליטו לקרוא לה רומנטיקה.

 


לא רחוק מהם חיו בשררה, שנאה ועצב, משפחת המלוכה השנייה.הם היו זוג רשע ומתועב . התגוררו השניים בטירה ענקית ומגושמת, אפורה ועזובה בקצה היער במקום נידח ועזוב.בחצר ביתם צמחו קוצים ודרדרים , מי מחלה סערו ליד טירתם וגלים שחורים גדולים.וכמו ליריביהם גם לזוג זה נולדה ילדה כל כך מכוערת וכבר מגיל קטן ידעו כולם שהיא תהיה יותר מרשעת מהוריה. על כן החליטו לקרוא לה אכזבה .

 


רומנטיקה ואכזבה גדלו ביחד למורת רוחם של הוריהם שיחקו ביחד ולמדו ביחד והיו משחקות בקרחת היער בשעות הערב . למרות שחוג החברים של שניהם היה שונה אחד מהשני .אכזבה הסתובבה עם טיפוסים שליליים כמו האחיות רגשי אשמה , דיכאון, חרטה וקנאה שהיו רעים ומחפשים את רעתם של כולם . בעוד רומנטיקה הסתובבה עם טיפוסים כמו שמחה ,חיוך, וכנות .

 


בעוד רומנטיקה פרחה ושגשגה בלימודים וגדלה להיות נסיכה מרשימה ומצליחה , אכזבה הפכה להיות רעה יותר ומכוערת הרבה יותר ומאכזבת מה שגרם לה להתרחק מרומנטיקה . הן הבינו שהן שונות אחת מהשנייה ופרשו כל אחת לחייה. .


ערב ,אכזבה שוכבת על המיטה ומשחקת עם לב שבור ושחור ,פתאום צלצול טלפון "את חייבת לשמוע משהו " אמרה קנאה מעברו השני של הקו ," מה ?" שאלה אכזבה בלי חשק . "בעוד שבוע יוכרע מי מבין הממלכות תשלוט על ליבו של האדם " אכזבה קפצה מהמיטה והטיחה את הלב בקיר . "את רצינית ?" שאלה כלא מאמינה זאת ההזדמנות שלי לשלוח את רומנטיקה לכל הרוחות ,את המטומטמת הזאת היפת נפש הזאת " פניה של קנאה נמתחו לצדדים כמין חיוך שטני "טוב אז ניפגש בעוד שעה בקרחת היער ונתכנן מה עושים כדי לנצח בתחרות הזאת".

 


אינטרס בא עם זוגתו בדידות, קנאה באה עם בן זוגה דיכאון, ואכזבה באה לבדה הם נפגשו בקרחת היער לבדוק איך הם יכולים לנצח בתחרות ולזכות בשליטה על ליבו של האדם . הם זרקו לאוויר כל מיני הצעות פרקטיות יותר ופרקטיות פחות אך אף אחת מההצעות לא דמתה לזאת של קנאה, שעלתה על אבן גבוהה והשתיקה את כל ההמולה במחי כף . ואז פתחה ואמרה בטון שקט "יש לי רעיון שיעזור לנו למחוק את רומנטיקה אחת ולתמיד וגם לזכות בשליטה על ליבו של האדם " , "שתי ציפורים במכה אחת ". בין הנוכחים התחילו לחשושים ,"על מה היא מדברת" , איזה רעיון?" , "מעניין מה הוא ". שוב השתיקה קנאה את כולם . "כולם יודעים על הקשר הטוב שיש לרומנטיקה עם אמא שלה , ועד כמה היא תלויה בה נכון ? כולם ענו כאחד : " נכון, נכון ! " אז זהו בעצם מקור הכוח שלה אנחנו צריכים לעשות "הפרד ומשול" ולמצוא דרך לנטרל את רומנטיקה מאמה ואז נוכל לשלוט בה ". כל הנוכחים השמיעו פליאה על התוכנית הגאונית של קנאה , והביעו הסכמה חד משמעית עם התוכנית . אכזבה השתתקה למשמע התוכנית חשבה מעט ואמרה "מעכשיו כולם חושבים על דרך לנטרל את רומנטיקה מאמה . נפגש מחר וכל אחד יביא רעיונות ". היא נעלה את הישיבה ,וכל אחד הלך לדרכו .

למחרת כמתוכנן באו כולם חמש דקות לפני הזמן כדי להציג את הרעיונות שלהם . בדידות באה עם רעיון לחטוף את רומנטיקה ולהגיד לה שאמה שלחה אותם . אינטרס בא עם רעיון לאנוס את רומנטיקה ולהגיד שאמה שלחה אותם . דיכאון בא עם רעיון לשים את רומנטיקה במקום חשוך וסגור בלי אוכל ומים ובלי אפשרות לחשוב . ולהשמיע לה מדי פעם את הקול של אימה כדי שהיא תחשוב שאימה שמה אותה שם .קנאה שמעה את כל הנוכחים והתחילה לגחך בפנים , ואז קמה ואמרה :" הכל טוב ויפה אבל זה לא אפקטיבי ! " . " לא אפקטיבי ?" שאלו כולם . וקנאה כאילו לא שמעה אותם המשיכה בדבריה . "אנחנו רוצים להפטר ממנה לא להפחיד אותה לזמן קצר ". אכזבה עצרה הכל ואמרה " אולי נוותר על ההקדמות והדרמות וניגש לעניין ? " "אז ככה..." המשיכה קנאה . "יש לנו שבוע, לכן בשבוע הזה אנחנו נתחבר לרומנטיקה ונהייה החברים הכי טובים שלה .נבוא אליה הביתה, נתחבב על הוריה .כאילו אין לנו עניין בשליטה על ליבו של האדם". " נו .... ו.... ?" קטעה אותה אכזבה בקוצר רוח . ואז נתחיל להגיד לה דברים ששמענו עליה מאימה ,ודברים שההורים שלנו אמרו ששמעו מאימה. והכי חשוב נספר לה את האגדה על אימה !" "ולאט לאט נטפטף לה רעל על אימה ". שתיקה רועמת שררה באותה עת בקרחת היער היה אפשר לשמוע כל ציוץ . ואז קם דיכאון ואמר: "רגע איזה אגדה על אימה ?" "או" אמרה קנאה כאילו חיכתה שמישהו ישאל , זה החלק הגאוני בכל התוכנית . אנחנו נספר לה , ותקשיבו טוב ! שהאלים התגלו לאימה ביום שהיא נולדה ואמרו לה : " ניצחונך בעתיד תלוי במעשייך בהווה " . מה זה אומר" קפץ אינטרס והקשה. "תקשיב עד הסוף " רטנה קנאה . האלים המשיכו ואמרו:"בגלל הילדה שנולדה לך כעת את עלולה להפסיד במלחמה בעתיד, הרגי אותה כל עוד אפשר ". ואימה השיבה להם "בבא העת אעשה זאת, תנו לי לגדל אותה רק קצת" . "ועכשיו, למי שהבין הגיעה העת " אמרה קנאה ופרצה בצחוק מרושע .

אכזבה נראתה מרוצה מהתוכנית ופסקה ,"כך יהיה מהיום כולם מתעסקים רק בתוכנית הזאת, להתחבר לרומנטיקה ולהרוס אותה מבפנים !"

 


בוקר , רומנטיקה שוחה את שחיית הבוקר שלה , ואכזבה כאילו במקרה חולפת ליד הארמון . היא נעצרת ומנופפת בידה לשלום אל עבר רומנטיקה , רומנטיקה מנופפת חזרה , ואז אכזבה שואלת אותה אם בא ללכת לטייל ביער "מזמן לא עשינו את זה , רק את ואני " אומרת אכזבה ומוסיפה חיוך מאולץ . רומנטיקה חושבת שנייה ואז משיבה:" בכיף אני רק אחליף בגדים ונלך , בואי היכנסי בינתיים ." אכזבה שמחה על ההצלחה הראשונית ומדלגת לתוך הבית . הן יוצאות ליער מטיילות קצת נזכרות בילדותן ,איך הן היו משחקות ביחד בקרחת היער,קוטפות תותי יער ,נשכבות על הדשא וצוחקות. תוך כדי שיחה אומרת אכזבה כבדרך אגב ," תגידי זה נכון שיש אגדה על אמא שלך שהאלים התגלו לפניה ביום שנולדת ?" "כן" משיבה רומנטיקה אימי אכן סיפרה לי שהאלים התגלו לפניה וברכו אותה על הלידה . " אה כן? כי אני שמעתי כל מיני שמועות אחרות".

" מה שמעת ?" "סתם זה בטח סתם שמועות " לא יתכן שאמא שלך תשקר עלייך " "מה שמעת "? לחצה רומנטיקה . "שמעתי" ... אכזבה גוללה לפניה את מה שכביכול שמעה , עם תוספות מיוחדות . רומנטיקה המסכנה נתמלאה עצב והתקשתה להאמין,אך אכזבה הוסיפה כאילו כדי לנחם "הורים לפעמים משקרים כדי להגן עלינו " . " אם תרצי להיות עכשיו קצת לבד אני יבין". רומנטיקה קמה בלי להוסיף מילה והחלה ללכת לכיוון הארמון . אכזבה ממשיכה ללכת אחריה מרחוק כדי להפגין "חברות טובה" עד שהיא מגיעה לארמון שם היא נוטשת אותה והולכת לדרכה .במשך השבוע המשיכה כל החבורה להסיטה נגד אימה ,באומרם דברי ניחומים כביכול .


יום ההכרעה הגיע כולם עסוקים בהכנות לקראת ההכרעה הקרבה ובאה . ורק אכזבה וחבורתם לחוצים שמא התוכנית לא תצליח . הם התאספו שוב בקרחת היער להתייעצות אחרונה אכזבה פונה לקנאה ואומרת לה : מה עושים עוד מעט ההכרעה ורומנטיקה עדיין בשטח ?" אכזבה עשתה תנועת הרגעה בידיה ואמרה "עכשיו זהו רגע האמת של התוכנית , אנחנו הולכים אליה כולם ואומרים לה שהיא צריכה לעשות עם זה משהו,ולהתעמת עם אימה על כל השקרים והצביעות שלה". אכזבה שלחה את בדידות לקרוא לרומנטיקה . רומנטיקה הגיעה ושאלה לפשר האסיפה ואז אכזבה לקחה את המושכות לידיים ואמרה : "הביטי יקירה כל האסיפה היא למענך כדי לעזור לך להחליט מה לעשות בקשר לאימך . דמעה בצבצה בזוית עינה של רומנטיקה . " מה הכל למעני?" "רק למענך ! " המשיכה אכזבה . " והגענו למסקנה שאת צריכה להתעמת עם אימך ".

"מה?" "למה?" גמגמה רומנטיקה . כי היא שיקרה לך ואת צריכה להתמודד איתה . "לא אני לא רוצה לריב איתה למרות שהיא שיקרה לי הרבה , היא אמא שלי ". "זאת אמא ? שמשקרת לילדים ?" משלב זה של הדיון אכזבה השתדלה שלא לתת לרומנטיקה לבטא את עצמה היא רק השמיצה את אהבה ,ורומנטיקה החלה להיסחף אחריה בלי לשים לב בכלל . ואז קטעה את אכזבה באומרה : "אני הולכת להוכיח לה שאני לא הילדה הקטנה שהיא חשבה שאני , אני יתעמת איתה מיד ". היא עזבה את כל הנוכחים ורצה לארמון עם בטחון עצמי נכנסה לחדרה של אימה ,והחלה מטיחה בה אשמות חמורות . אימה שלא הבינה מה קרה ניסתה להרגיעה ,אך זה הרתיח אותה יותר ,והיא דרשה הסברים . אימה התאמצה להסביר שאין שחר לחששות שלה ,אך רומנטיקה לא הקשיבה . לאחר ויכוח ארוך ומייגע אימה קבעה ואמרה :"לכי לחדרך וכשתירגעי נדבר " רומנטיקה יצאה מהחדר נסערת ועזבה את הארמון . היא רצה ביער עד שהגיעה לצוק שמשקיף אל האגם הגדול והתיישבה לנוח . ואז החלו המחשבות להציף אותה . היא הרגישה שכל חייה היו שקר , שאימה לא אהבה אותה בכלל אלא רצתה להרוג אתה . כעבור כשעתיים של מחשבות היא הגיעה למסקנה שעדיף שתלך מכאן,היא לקחה סירה קטנה שעמדה באגם נכנסה לתוכה ושטה " לאן שייקחו הגלים" חשבה לעצמה .המים סחפו אותה בנהרות אל הים הגדול. והיא נודדת עד עצם היום הזה לפעמים בשעת בין הערביים ניתן לראות אותה בחוף הים או בליל ירח מלא . אך כבר גוססת מרוב נדידה ממושכת ברחבי העולם , ואין מי שיאמץ אותה . ובלילות לפעמים ניתן לשמוע עוד את האהבה קוראת לבתה: רומנטיקה !!!! רומנטיקה !!!!!

 

 

 

ובקשר לתחרות על ליבו של האדם הוחלט בסוף ששתי הממלכות ישלטו יחד בהרמוניה !