?למה הכעס
מהו עצם הטעם
?בעצבות ובכעס
לא הבנתי
אמרתם לי
לשמוח תמיד
וגם כשרע לי
לשמוח תמיד
שנאתי זאת
אבל הבנתי
חשבתי רבות
ואהבתי
אהבתי אותו
אהבתי אותה
אהבתי את גגו
ואהבתי אהבה
אהבו, אנשים
אהבו רבות
אהבו כאילו חיים
תלויים בזאת
"להיות בשמחה תמיד"
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
- [ליצירה] את כולם אהבתי מאודמאוד, אבל החלטתי להגיב דווקא עליו..כי בתוכו נמצאים כל השירים... ממש ממש ממש אהבתי... נו, כמו כל השירים של "לנצח אנגנך.." [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אין תגובה אחרת חוץ מזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כשישבתי על החוף, האבנים נדמו כלבנים באור השמש המסנוור...למרות שהם היו מצופים במלח לבן... לא רק בנוף רואים שחור-לבן גם באנשים, יש חרדים-דתיים-חילונים, יש רעים-טובים. אין באמצע. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם!!! זה יפה. אבל אם חבר שלו נהרג במלחמה, סביר להניח גם שהגיע לגן-עדן. ואם מישו מתאבד- הוא מגיע לגיהנום... ואיך זה שלא שם לב קודם לכן שגם לאחיינו קוראים שלומי?! וסביר להניח גם שיאהב את אחינו מכל, ואולי רק בגלל זה... בכ"ז- זה ממש ממש ממש יפה!!! מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש.... כתוב יפה... זה מזכיר לי סרט אחד שבדיוק ראיתי.... מוכר לכולנו.... יומעולה ושופע אור... [ליצירה]
- [ליצירה] די לא ברור מה השיר ואיך קוראים אותו.... אם תוכלי להסביר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר... כשאנשים מנסים להרגיע או להצחיק, אבל בתוכך כולך עצוב. והשתיקה היא אתה, כי אתה לא יכול להתקיים בלעדיה.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור... [ליצירה]
- [ליצירה] רומיאו... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... [ליצירה]
תגובות