סמסטר אחרון,
יוצאים אל החיים.
על מה חשבנו אז,
כשהיינו ילדים..
חשבנו שעד אז
נהיה 'מסודרים'
ולא חושבים על מה חשבנו
כשהיינו ילדים.
מביט מהצד
-
........................................
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] - מצד אחד אני מאד מבין אותך. מצד שני, לא זולגת יותר מדי אהבת אדם מהסיפור הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] - עדין וציורי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] - מסכים עם כולם הפעם.. חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] - כדאי לעשות הגהה לפני שמשגרים משהו לאויר העולם. ולהמעיט בסימני קריאה, זה בדיוק מה שהופך את זה מיצירה להבעת דעה ולמשהו שנראה כמו טקסט שקוראים בהפגנה. [ליצירה]
- [ליצירה] - אוי, מזכיר לי את השיר של אתניקס (=בעע) "לחיות בניו זילנד (ולשמוע תותח, רק ביום ההולדת של המלכה)". נחמד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! פשוט גדול! מקורי ביותר, כתוב מעולה ומצחיק. [ליצירה]
- [ליצירה] - מממ... אני מניח שזאת שמעלי התבטאה יותר טוב ממה שתכננתי להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] - הרעיון מצוין, אם הסיפור היה ארוך יותר ונבנה יותר לאט, הסיום היה הרבה יותר חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה מה שרוב הנשים היו רוצות.. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד? הגדרה מוזרה.. (אתיחס אל הבעל השני בסיפור, כי הראשון הוא הבעל ה'רע' היותר מובן מאליו): עצוב ואמיתי. אני מקווה שאלו לא החיים של יותר מדי אנשים ונשים. אך אני חושש שכן, ברמה כזאת או אחרת - השגרע. אוף עם המציאות המעצבנת הזאת! וזה כתוב מעולה, ביחוד כשנקודת המבט מוצגת ע"י כותב ולא כותבת. [ליצירה]
תגובות