הרגע שלפני

כל החושים דרוכים

יודעים שהוא יבוא

מצפים, נערכים

לא יודעים מתי

ומה תהיה השעה

- אך אחרי שיורד

אין כמו הפעם הראשונה

כמו פגישת הכרות

כמו הנשיקה הראשונה

מכוונים את מצלמת הזכרון

, להנציח את הרגע

לבל ישכח

הנה בא היורה

מעלינו ניתך

 

 

הרגע שאחרי

זהו עוד יום של אביב

כבר סוף החורף

מתחיל להתחמם מסביב

וההרגשה מתעתעת

נעה בין חום לקור

מריחים את הסוף

בין אהבה לניכור

וטיפה קטנה סוררת

ניתכת על חלקת שערי

ואז לא הייתי משערת

ואם הייתי יודעת

הייתי אוצרת

את כל הטיפות

בפח לא יקוש

כי לא ידעתי אז

שזהו המלקוש