על במותיך חלל

עומדים אחד לאחת לאחד,

אומרים שירת חיינו-

המילים דוברות במקומנו

דף לבן מסמיק,

מחוויר אל מול העוצמה,

משחיר,  המיה דמומה חולפת

עוד לא אמרנו די

אמרנו הרבה יותר מדי,

לא היו הדברים מעולם –

יאָמרו וינוגנו הבלי רחשי עולם

שפופי דמות וגוון

מאחורי מילים סתומות

חשופי נשמה פצועה מדממת

נפצעים, פוצעים והכל -  בדממה רועמת...

במקום בו דורכות רגלינו

יציבות, נטועות באדמה

קופצות ומדלגות אצבעותינו-

מחלחלות מרגוע לנשמה

ניר לקמוס וירטואלי

קולט כל מילה,

בולע,

שומע,

מראה פנינו – כמראָה