בגן הפסלים שקט דממה
פרצופים מפוסלים אינם יודעים נשימה
זאת שמורה בלעדית ליוצר הנושם
היוצר לש בכם חימר,
דבר אינו דבר ללא מילון
ומילון משמעו מילה
ואין פירוש ללא חשיבה
ורק חשיבה חקוקה בסלע העתיק
ובני חלוף חולפים אך הנושמים אינם מוותרים
לא אש ולא פחד תפילם מרגליהם אתם פסלים,
שמורים מכל רע, אך מה רע ברע
כשבריאותיכם אוויר לנשימה
הנה הופכה בכם נשימה אחת ויחידה
התדעו מה לעשות איתה?
שמש, מים, אוויר, אדמה,
אנחנו אחד ובדרך להפיכה
ראו ותיראו, אין מסתור מהשמש העולה.
המים זורמים והאווירה השתנתה
קמנו לחיים ונטשנו את האדמה
הנה זה בא הנה זהו, ההוויה
פרצנו דרך למהפכת האחווה האחד אינו שלם בלעדיך
אני כורע ומוכרע, תשכבי איתי הליל
אני רוצה אהבה,
מה יקרה לנו ללא אוויר לנשימה
עומדים פסלים בחשכה.
תגובות