אני יושב עם הזמן והשפה
ותוהה
מי מגביל אותי יותר?
הזמן ממלא אותי,
או אני אותו?
השפה יוצרת אותי,
או אני אותה?
אולי עלי לומר את הזמן
ולמדוד את השפה
הזמן יורה עלי שעמום
אני מחזיר לו בבזבוז
השפה יורה עלי שתיקה
ואני?
לעיתים מחזיר במלל
ולעיתים מתמסר
ככלות הכל
אני איש של שפה
נושם שפה
וחולם שתיקה
כי שתיקה
היא שפה נעלה יותר
שאפשר לשמוע
רק באוזן עדינה
השומעת את מה
שלא נאמר
ואת אנשי הזמן-
לעולם לא אבין.
עבדים.
ורק איינשטיין
הכניע את הזמן במילים
אחרי שאמות
תגידו אותי
ותנצחו את
הזמן
תגובות