בסוף כל העסק הזה כמעט השתנתי במכנסיים מרוב צחוק,
בחיי,אתה תמיד שומע על אנשים מפורסמים כאלה ,שזה קרה להם,
והם תמיד מופתעים ואומרים לא חשבנו לא חלמנו שיקרה לנו כזה דבר,שיואו,
ככה זה ,תמיד נראה לך ברור מאליו שזה לא יקרה לך -אבל דברים כאלה קורים,בכנות אני מדבר,גם לאנשים כמוני.

באותו יום הלכתי עם דוויד להביא את המנוע החדש שקנינו לסירה,
דוויד הזה ימח שמו,תמיד אני מוצא את עצמי עובד קשה יותר ממנו,אבלאיכשהו הוא מהטיפוסים האלה שכשאתה אומר להם:
בואנה אני כאן שובר את הגב ואתה כל הזמן מחלק פקודות ,עזור לי קצת,באמת ,נשבר לי.
אז הבנאדם הזה ככה לא מתרגש בכלל,ואז הוא בא ומראה לך בעצם שהוא הוא זה שעושה את הרוב והוא בכלל עושה לך טובה שהוא איתך ושתתבייש לך בעצמך שככה אתה מדבר.
ולמרות שאתה יודע ששניכם יודעים שאתה קורע תתחת כאן והוא על הגב שלך מרוויח תכסף  אתה לא יכול לבוא ולסתור את מה שהוא אומר כי ככה אתה דברן לא מי יודע מה והוא כזהבטוח בעצמו ונפוח.
בכלל,לא הייתי עובד עם הדוויד הזה אם לא היה לו אף כל כך טוב,דוויד הזה יכול להריח איפה נמצאים הדגים גם בים סוער כשהם מתחבאים קרוב לקרקעית.
הצרה עם דוויד שיש לו אף גם לבני אדם והוא מריח שאני ממש צריך את הכסף בגלל כל העסק הזה עם אישתי בבית החולים וכל זה.
אז הוא יושב לו בסירה זחוח כמו אפנדי,אומר לי לאיפה להגיע ואז כשמגיע הזמן למשוך את הרשת:
אל תמשוך במצופים,תיזהר על הרשת כאן ,היא נקרעת.
תעזור לי דוויד ,בחייך ,אני לא יכול למשוך את זה לבד ,הידיים שלי נקרעות.
וואללה הייתי עוזר לך אחי ,אבל אני,אין לי גב,אסור לי להתכופף,אם ילך לי הגב אני לא קם מהמיטה ואז מי ימצא לך דגים?איך תהיה לך פרנסה?
בשיניים רציתי לתת לו בוקס אפילו שתלך הפרנסה לעזאזל,ובלבד שלא אצטרך לסבול את הפרצוף השמן הזה יותר.אבל חנה בבית החולים צריכה תכסף כדי לחיות והיא כל כך זכה.ואיך שחשבתי עליה נהיה לי כוח ונעשיתי רגוע,משכתי שמונה רשתות והצבתי שש רשתות תוך שעתיים,ואז כשהתחלתי למשוך את הרשת התשיעית ראיתי משהו כתום כזה תפוס ברשת,המשכתי למשוך,ואז דוויד אומר לי -סתכל תראה מה תפסנו,חשבתי בהתחלה שזאת אולי נעל ישנה אבל ביד של דוויד היה לא פחות מקרפיון כתום,דוויד נתן לי תקרפיון,לא הבנתי למה,ואז הקרפיון הזה איך שהוא פוער וסוגר תפה שלו קורא לי:
משההההה ,שחרר אותייייי,
מהפחד רציתי לשחרר אותו ,לזרוק אותו לים,אבל אז דוויד אמר לי עצוווור,וגם הדג איתו ביחד אמר -רגע אחד,משה,בגלל שהיית כל כך נדיב איתי אני נותן לך משאלה אחת.
בכלל לא הייתי נדיב איתו,רק רציתי להיפטר ממנו,והברכיים שלי רעדו והתנגשו אחת בשנייה ,אז ישבתי לי עם הדג הזה ביד ,ודוויד מסתכל ככה מתוח,ואמרתי לו: לא צריך אדון דג ,תודה רבה על הרצון הטוב ,אבל לא צריך שום דבר,ואני בכלל לא הייתי נדיב סה"כ רציתי להחזיר אותך למים ,כמו שאני עושה לתינוקות של הדגים-אפילו שדוויד אומר לי שדג זה דג -ושחבל,ושיכולנו לעשות מהתינוקות של הדגים לפחות עוד מאה שקל בלילה,אבל אני אומר לו חרם על התינוקות,מה אין לך לב יא דוויד?
ואז הדג חוזר על מה שהוא אמר שוב:
אני נותן לך משאלה אחת משה,כל מה שתרצה תוכל לבקש.
פתאום התחלתי להאמין לו לדג הזה,אז שאלתי את דוויד בלחש שהדג לא ישמע:
תגיד ,זה לא נגד התורה?לבקש מהדג זה לא עבודה זרה?
אז דוויד אמר לי שאם יש לי שכל אני אקשיב לדג הזה ושאני אאמין שקורים ניסים בעולם ושאפילו דוויד המלך בבורחו מפני שאול קיבל עזרה מעכביש ,והוא גם אמרשבטח יש לי מה לבקש,וכשהוא אמר את זה התחלתי לבכות כי חשבתי על חנה ועל החיים היפים שלנו לפני שהיא נכנסה לבית חולים ואז נרגעתי,הדג הסתכל עלי ואמר:
ובכן,
ודוויד עוד הפעם נעשה מתוח ,אז אמרתי לו :
אדון דג ,אתה יכול לעשות שחנה אישתי תצא מבית החולים ותהיה עוד פעם בריאה?זה כל מה שאני רוצה,לא רוצה כסף.
א הדג הזה מסתכל עלי ברצינות ואומר לי :
אם זו בקשתך היא תתמלא.
ואז שקט פתאום בים ,ואחרי עשר שניות של שקט הוא אומר לי:
סע לבית החולים אישתך עכשיו בריאה.
ובאמת האמנתי לו לדג ונישקתי אותו בקשקשים ואמרתי לו תודה ושיחררתי אותו.
הפעלתי את המנוע-כמה שיותר מהר לחוף,בדרך פתאום דוויד מתחיל להתפקע מצחוק ולחייך,וכשהסתכלתי עליו היה נדמה לי שהוא מחייך חיוך כמו שהיה לדוויד המלך,חיוך חכם ומלא טוב,ואז עוד פעם בכיתי ובאתי אליו ואמרתי לו דוויד אתה צדיק,נישקתי לו את הידיים ואת הרגליים ואמרתי לו שאני מצטער על כל הדברים הרעים שחשבתי עליו ושאני לא ראוי להיות חבר שלו,אני חייב לך לכל החיים יא דוויד, הוא רק היה נבוך קצת ואמר לי שכדאי למהר לבית החולים.
איך שהגעתי לבית החולים ישר רצתי במדרגות לקומה ארבע,
בקומה בשולחן של האחיות אמרו לי שהדוקטור צריך לדבר איתי ושאני לא אלך לשום מקום. אז ישבתי ,וברגעים שחיכיתי התחילו לבוא אלי מחשבות ,פעם המחשבה שהדג ודוויד שקרנים ושבמקום לעשות טוב הם עשו רע ופעם שהכל חלום-או יותר נכון סיוט.
פתאום בא הדוקטור כולו סמוק והוא אמר לי :משה בוא כנס לחדר שלי רגע אני רוצה להראות לך משהו,כשנכנסתי על הלוח היו תמונות-צילומים כאלה של המוח כמו שכבר ראיתי פעם.ואז הדוקטור ,קצת מגמגם,התחיל להסביר לי משהו ברפואית,לא הבנתי כל כך -אז שאלתי אותו מה זה אומר? אז הדוקטור הוריד את הפנים שלו לרצפה אז אמרתי לעצמי-זהו הדג ודוויד שיקרו-אבל כשהוא התחיל לדבר ,עדיין עם הפנים כבושות בקרקע,הוא אמר שזה נס רפואי והם לא יודעים להסביר את זה----אבל מה איכפת לי ההסבר-אז זה אומר שהיא חוזרת הבייתה דוקטור?
עשר שניות עברו והוא עדיין הסתכל על הרצפה המחורבנת,אבל בסוף הוא אמר-כן,אז קפצתי עליו ונישקתי אותו ואמרתי לו:בוא אני אקח אותה.
הלכנו לחדר,ופתאום אני רואה את חנה-לא חנה החולה-זאתי הלבנה החיוורת בלי שיער,אלא חנה של פעם,איזה פעם -יותר יפה מפעם,עם לחיים אדומות כמו שלגייה ושיער שחור ויפה -כמו של סוס ערבי.
אז אני רץ ומחבק אותה והיא אומרת :כן משה עכשיו אני מרגישה יותר טוב,אבל היא משתעלת ומחייכת חיוך מוזר כזה שאף פעם לא ראיתי אצלה,אבל ניחא,מה אני מתלונן,יש לי חנה בריאה בחזרה אז שתחייך איך שהיא רוצה לעזאזל.
ואז פתאום חשבתי שאני מדמיין,הרחתי מין ריח חזק של סיגריה,וכל כמה ששמחתי שחנה בריאה ,הכעס עלה בי,כי מי זה החוצפן מעשן סיגריה בבית חולים?ועוד במחלקה כזאת?
פתאום ,דוויד והדג יוצאים מאחורי ווילון ודוויד ככה מתאפק לא לצחוק ואז אני מסתובב עוד הפעם לחנה ואיזה יד שמנה מושכת בשיער היפה שלה ומרימה את כל השיער כמו פיאה ומתחת הקרחת.
וחנה משפשפת את הפנים,צוחקת,ומתחת חנה החיוורת והכחול מתחת לעיניים,לשניייה חשבתי שאני עומד להתעלף,עד שפתאום כולם התחילו לצחוק ואז בא זה השמן עם הסיגר מאחורי הווילון.
מה קורה כאןןןןןןןןןן? צרחתי.
פיספסת,צחק השמן,עבדנו עליך זה הכל היה בכאילו ואתה קנית את זה,כולם שוב הפעם התגלגלו מצחוק,
ואני,
אני איזה דקה שלמה לקח לי עד שהאסימון ירד-אבל אז כשהבנתי, איך שצחקתי......חחחחחחחחח.......פחחחחחחחחח........חא חא חא חא חא....האאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!