ומאין לנו כוחות להביט לתחתית הבור?

הזמר כבר מתפקע בנו, כפרי שכבר מזמן הגיע לפרקו

תשנו, תשנו מלחפש לנו עצה טובה או נבואה

שתסביר- מעשה השם ומעשה אתמול

 

בשקט אנו מתפרקים, נגמרים ממוטטים

על סלע אבן זעף, אכול בחזזית

תהומות וגאיות עוד ממתינים למבטינו

הרים ושלל-גוונים, הם כבר ויתרו על מזמורינו

 

ולאן אנו ממשיכים מכאן?

לאיזה רוח עוד נמשוך?

נמשיך להתגלגל דומם בכל המורדות?

 

הצער עוד מעט ישטוף דרכינו

ופרחי אביב יפים ישתו מימינו

ורק הזמר עוד ישתוק. ימות לתוך הבור- לפני שעוד נולד