כתמים שבים אלינו
שבים אלינו ממרחק
מרחק
שלא שיערנו בנפשנו
הדם שהורעל באדמה
האימה שזבה משפתינו
הריק בו הקפנו את עצמינו
ואני אויב, אויב לך
אויב לאדמה שטימאתי
אויב לכבלים ששברתי
בבוא היום אני אדע לסלוח
לעוולות שעשיתי וודאי אעשה
לשבת על מרפסת, ולהעריץ-
יופי נערות עם צמה על כתף
בוקר יחיד של שמש,
והחצץ שאוהב אותי חזרה.
