יושבת במצור שבין חומות עירי.
שואלת את עצמי מאין יבוא עזרי?
השומר על חומותיי ישן מזה ימים,
לב ליבי כבר התרוקן מאנשים.
מלאכי השומר מסתכל מהשמיים,
ולרגעים נדמה שגם הוא עוצם עיניים.
דמעות על חורבן ועל מצור כבר לא זולגות,
והקינות והברכות מעלי יחדיו מדלגות.
נשארתי עזובה ובודדה
כמעט כמו עיר גדה.
וכעת מתפללת אני אל- אל
קום! אל תישן! –שומר ישראל..
תגובות