שלוש בבוקר

ושנינו לבד ברחוב

מפחדים לשבור את הלב

מפחדים לקחת את הסיבוב

הלא נכון

לילה אחד, לא נרגיש נמלטים

את אומרת

אפשר להפסיק לפחד

אבל בחושך, יש דברים

שלא שרואים באור

במה האמנו?

הגאולה שוב, לוקחת צעד לאחור

את פנייך אני מגלה

מתי, תגלי אותי את?

מביטים בחתולים

ישנים בפינה

ובקצה הרחוב

יש בית מואר

מי עכשיו לקח הכול?

גם השחקן הכי טוב

לא ידע לנצח בשניות האחרונות

ואני צוחק

את לא מבינה

בראש רצות מחשבות

בפנים, רצים עדיין הכאבים

לא רצינו לשבור את הלב

יכולנו להשתכר

אולי לחוזר לאחור

ראינו את הפועלים הראשונים מתעוררים

אנחנו לא שונים מהם בדבר

פניי מגולחות כמו שאהבת

ואת עם המעיל החום

הרגשת זרה

שמות שזכרנו, הפכו לפנים נשכחות

אולי ניכנס למוטל

ניקח חדר

ונשכח מהכול

הלילה לא צריך להימלט

אולי הפעם נצליח

היו כבר רבים כמונו

שחלמו בגדול

על אהבה אמיתית, על אושר חסר פנים

רק אנחנו נתקענו, בשורות האחרונות

עד שלא ראינו דבר

שלוש בבוקר

מה זה אומר?

אני כותב בראשי מכתב

את מציירת ציור

יכולנו להיות הרבה יותר מזה

פחדנו לשבור את הלב

בין בתים ישנים

לקניון גדול

מה איבדנו?

גם הלילה נחזור, חסרי כול אל הדירה

אהבנו להרגיש חזקים, בלי לדעת את הסיבה

ואת אומרת, בשירים שלנו אין שום אנחנו

ואני מחייך, גם בתוכנו, משהו נעלם