ויכולתי לדמיין אותך נעלמת מעיניי
אחרי שאמרת את כל הדברים
שהיו אמורים לגרום לי
לרוץ אחרייך
אבל אני נשארתי במקום
מחכה שהרציף יזוז
ואולי ננוע אל אותו כיוון
בתעלות של פריז
כבר לא האמנתי בשום דבר
את גרמת לי לרצות
להביט בך שעות
אבל לא היית נותנת לי
יותר מחמש דקות בשביל זה
ויכולתי לדמיין אותך
מביטה אלי
כמו יודעת איך זה ייגמר
יש במבט הזה
וודאות מוחלטת
ואני מרגישה אותה
ישבנו שעות בכיכר
הבטנו על זרים
שהולכים מכאן לשם
רצינו את החיים שלהם
ואת אמרת
שאני בוחר בכל אחד פרט לעצמי
ואולי הייתי צריך לבחור בך
יכולתי לדמיין את עצמי, ניגש אלייך
מפרק את עצמי בפנייך
עם מילים שלא מסוגלות להיכתב
עם עמידה של אחד, שלא יודע
אם הוא ויתר או נלחם
הלוואי והייתי יודע
את הסוף של זה
אני בטוח, שלא הכל היה במקום
לא הכל היה נכון
כאן או שם, אולי באמצע
היה לנו עוד מה להשלים
ישבנו על הספסל
בלילה יש מי, שישן עליו
לא אמרנו מילה
את לא שאלת, אם יש ברירה
רציתי לומר לך שיש
אבל ויתרנו עליה
כל מה שיצא לי בסוף
זה לראות אותך נעלמת
אני לא הבנתי את הכוונה
אהבתי להביט בך, להרגיש חי
אבל את, ידעת שכאן זה הסיכון
ולא ביקשת ממני להישאר
אני יכולתי רק לדמיין, איך זה היה נראה
אם זה היה אחרת
