כשהשמש התחילה לזרוח וריח של איפוק עמד באוויר, פקחתי את עיני. ברגישות ובנחישות טלטלתי את עצמי והעברתי אותו למצב של עמידה. בכוח אילצתי את עצמי להפסיק להתנדנד ולקחת את עצמי בידיים.
מבטי נעצר לרגע בשני הדגים שלי ששטו מרוצים באקווריום. אחד שמן מנחת והשני לא עולה על שני סנטימטר. בימים כתיקונם אני מסוגל לעשות הכל למענם, אפילו להרוג את חתול הבית המנסה מידי פעם להציק להם.
באהבה ננצח, לחשתי. הרי ככלות הכל גם אדם הראשון היה מוכן לעשות הכל למען שני בניו וחווה אשתו.
ובסוף הם גורשו מגן עדן.
באותה שניה עלה רעיון בדעתי לגרש את אדם הראשון מגן עדן  עוד לפני שביצע את החטא. מהלך זה ישנה את פני ההיסטוריה כולה.
כן, אמרתי לעצמי, אנחנו ניקח את האחריות הלאומית ונתגרש מגן עדן.

פיזרתי אוכל לדגים שלי, עשיתי להם שלום וחזרתי לישון, מחייך לעצמי בעונג.