בעיניך

ראיתי את אותו מבט

הפחד שמתרוצץ לו

מצד לצד

פחדים תמיד

הכי הפחידו אותי

עצם הרעד

הלא נודע

כמו משהו תלוי באויר

אתה לפעמים כל כך נלחם

נאבק עד טיפת הדם

אין סוף לחוסר האונים

החרדות לוקחות מקום מדי גדול

לנשמות אבודות אין פתרון

יש אמת אחת שמסעירה

אני חלשה

האם אתה רואה אותי בעיניך?

האם גם אתה לפעמים לא מבין

את העוצמה של ללכת לאיבוד?

אני כנועה כמעט

ימים של חוסר שקט

טרפו את מנוחתי

דפיקות לב חדות

שינה מתוך חלום לא מושג

רצון פתאומי לצאת

ולדבר עם מי ששכחתי

ונזכרתי

וזה עלה לי בדמעות

אתה כל כך חזק פתאום

לוקח ממני כל פעם קצת

מהפחדים

מהחרדות

אני מאמינה היום באמת

שלנו....