ברייה קטנה
אחוּזה בעוֹרי
כחוששת להרפות,
מִתְגַלָה תוך קילוף בגדים ספוגי שמש.
מזכרת משְנַת דֶשא.
וליבי נכמר-
על מרחק
לא מוכר
על תחושת נֵיכר
על הזדהות.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פרידמן, יפה לך פירגון. "משל מציאותי" זה אוקסימורון, למה כוונתך? [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון קצת נדוש, אבל עדיין ראוי. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא אני מקבלת את התחושה שהשתמשת בנושא הדגים כגימיק, כנסיון ליצור עניין וסקרנות, אבל בפועל זהו גימיק ריק כי הדגים לא משמשים כאן למשהו מהותי. הם יכלו להיות תרנגולים או סוסים באותה מידה. (חוץ מהקטע של ה"לשקוע בים"). ובקריאה שניה- אולי זו איזושהיא פארודיה הנרמזת בשורה האחרונה? אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת לגרום לי לתחושה המדויקת. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון טוב, הביצוע פשטני בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם ומקסים, עד לבית האחרון שחוטא בהיותו צפוי מדי, מתבקש מדי, לעוס מדי ("עם הנצח לא מפחד.."), והורס את הטעם הטוב בפה המקריא. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] השורה "כתבי גם אם אין לך עט" מטופשת בעיניי.. מזכירה זכרונות שילדים כותבים בסוף שנה, מז'אנר "על החלון ישבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] זו הזווית הכי מקורית שמצאתי למלחמה הזו עד כה :-) "קסוד"..מושג נהדר [ליצירה]
תגובות