אהבה באיחור

ראית אותי

וידעת שזאת אהבה.

עליך לא הבטתי

גבר שונה ומוזר.

עניתי לשאלתך-"לא אוהבת"

והשארתיך לבד עם לב כואב.

יש לך עדיין תקווה

אך חברים מספרים שהיא לאט לאט נמוגה,

"אם רק היית מתקרבת ולא מתרחקת

היית מדברת ולא מתחמקת

ביחד אולי היינו מצליחים,

האמיני לי אם את רוצה אנחנו יכולים

אבל את לא רוצה,

ואני צריך להסתפק במועט, בקצה."

תמיד חזרת ואמרת את אלו המילים.

אך יום אחד ישבתי וחשבתי על זה הקשר,

וכשהחלטתי לנסות הגעת וסיפרת על אישה חדשה.

שתקתי ולא דיברתי,

ואילו אתה המשכת את מילותייך היפות:

"הבטיחי לי שתנסי להיות מאושרת במקום בו תבחרי

כי ככה זה בחיים, נעבור את זה וכמה שיותר מהר.

ככה רצית ואני מכבד את זו ההחלטה, ורצונותייך."

אבל כבר היה מאוחר לדבר ולספר,

שאיתך רציתי לנסות להיות מאושרת...