מונולוג זה נכתב באתר היכרויות איזוטרי. מכיוון שעברה קרוב לחצי שנה והוא לא פורסם, זה המקום.

אז הנה אני, ביום ההולדת ה-23 שלי מחפש אהבה באתר אינטרנט קר. ממש לא רציתי להגיע למצב הזה, אבל מסתבר שלחיים יש חיים משל עצמם. האם זה מעיד עלי משהו? האם יכול להיות שאני מתקשה להראות אהבה למישהי על מנת להתחיל איתה? האם רק דרך המחשב אני יכול ליצור קשר זוגי? יודעים מה, יתכן מאוד שכן.

ממה זה נובע? כנראה שאני מחפש רשת הגנה, ערבות מסוג כלשהי או אולי אפילו היכרות מקדימה. מטבעי אני לא טיפוס שקופץ ישר למים ומטריד בחורות באוטובוסים או ברחוב. 99% מהבנות שהכרתי, הכרתי פשוטו כמשמעו. לקח לי קצת זמן, אבל בסוף יצאנו. או שלא.

יכול להיות שאני פוחד משליטה נשית. הרי בדרך כלל נשים, שמחליטות לקבל זר לחייהם, חושבות שהן במצב שליטה על כל העסק ושהן הבוס כאן. האם אני מחפש שליטה כזאת בחיי? מעניין איך זה נראה אחרי כמה שנים?

לי דווקא נראה שמדובר בדבר אחר. בגלל כל מה שאני שומע מסביב אני פוחד לפגוע במישהי. אני ממש לא רוצה שמישהי תבכה בגללי ותאמר: "הוא דפק אותי ועזב אותי אחרי. מה, אני לא חשובה לו בכלל? מה, אני רק גוף בשבילו?". בכלל, בנות שתמיד מדברות על אהבת אמת נזרקות על ידי שרלטן, שמחפש זיון קל, ואחר כך בוכות שאין בחורים טובים כיום.

הלו? אני כאן? את רוצה שאני אתחיל איתך ברחוב? זאת לא גסות רוח? אני פה כדי לחבק ולנשק אותך. מה את רוצה, שאני אאנוס אותך באמצע הרחוב רק כדי להגיד לך שאת מוצאת חן בעיניי?
אולי באמת הגיע הזמן שאני אמצא לי סטוצים ולעזאזל עם הרגשות.