ולפעמים אהבנו
לפעמים רדפנו אחרי כסף
לא ידענו
איפה למצוא את עצמנו
הייתי משאיר לך שירים על השולחן
ואת היית מבקשת
שאלך להביא את המצרכים
סודות גדולים
אף פעם לא השאירו אותנו באפלה
ובערב שהיינו יוצאים
היינו רואים את העובדים חוזרים
אולי אנחנו דומים
אולי אנחנו משתנים כול יום
פעם ידענו
כמה זה עולה
לאהוב
ואחר כך ללכת לישון
ובבוקר, שלא ידענו מה לומר
שתינו את הקפה, ואת היית אומרת
אל תחכה לי, והיית הולכת לעבוד
בפרוספקטים היינו רואים
תמונות מערים זרות
היינו מבקשים להגיע, היינו נשארים במקום
ואת היית צוחקת
שהייתי מציע, אולי נעבור לשם
עכשיו
גם אנחנו נשכחים
רודפים אחרי אהבה
את הכסף, השארנו למי שידע לעשות
חלומות רחוקים, מתקרבים לסוף
בבניין שבונים ממול, יש עובדים זרים
שהולכים לישון בשלוש
לפעמים אני חושב, שאנחנו לא שונים מהם
גם עכשיו
הזמן לוקח את עצמו מאיתנו
לפעמים אנחנו נכנעים
לפעמים נשארים עד מאוחר
ואת יפה, שאת עומדת מולי
מתמלאת כעס, עלי, על מה שחולף
שירים שכתובים, בשפה שאנחנו לא מבינים
יצאנו החוצה
ראינו את האנשים חוזרים
רודפים אחרי כסף, תוכניות גדולות
רק אנחנו נשארנו מאחור
היינו מבקשים לעצמנו
עוד יום אחד, ואז מפסידים הכול
על השולחן, נשארו כרטיסים, מפתחות, עוגיות שלא נגענו
מגע שנכפה, ואת אומרת
תפסיק להיות שקט, זה משאיר משהו זר
לפעמים אני רוצה, להניח הכל בצד
לתת לעצמנו, להיעזב
ואז להביט החוצה, לראות כמה זה כואב
רודפים אחרי אהבה
והכסף נגמר
גם אנחנו לפעמים, עובדים זרים בלי שום מוצא
תגובות