30/7/2005

פטיש החיים הולם בחוזקה על ראשי

שומעת סדקים - זה הלב שנשבר בתוכי

איש שהלך שהיה כל כך משמעותי

לקח גם אותי, את רוחי, את נשמתי

והותיר בידי רק את גופי,

עם נשמה צעירה שמתה מצערי

מחייכת חיוך שלא אמיתי,

הוא לא שלי

הוא של האיש שכה משמעותי

שהלך לעולמו ומת עם חיוך אחרון וסופי,

שאותו הוא השאיר בירושה,רק לה,

, לביתו הקטנה.

שאותו תחייך ותסתיר את הכאב,

שלא עוזב - לעולם

שלא יוכלו לראות

ורק אתה שכה קרוב

סובל אהובי

סבל שהוא לא באשמתי

הלוואי שרק היית באמת,

מבין אותי