הוא לא ידע, לא ידע לעולם
הוא לא יבין, לא יבין אף פעם
אני ידע, ידע כמה היה מטומטם
לעולם לא לספר לו
כמה זה כאב וזה לעולם לא יפסיק
הדקירה בלב למשמע הבשורה
השחור שעטף את שימי בסערה
אני שוכבת על האבן
והוא שכב מתחתיה
מנסה להבין במה אני מאוהבת
והוא בדרכו שומע
שומע את לבי צועק בדממה
אחרי שנתיים של מחשבה שקטה
למה הם לא מקשיבים?
למה הם עסוקים בפרושים מפגרים?
לבי קבור איתך מתחת לאבן הקרה
מתחת ללא נודע
מתחת לבלדה איומה
שנגמרה...
אהבה הם אומרים הרגש הכי יפה וטהור
אז תסבירו לי ידידי
איך שאהבתי צבועה בשחור
איך זה שאהבתי היא למישהו
שלא איתי
מישהו שלא בעולם
מישהו לא קיים.
תגובות