את חושבת שהכל יעלם, יישכח, כאילו לא היה,
את לומדת במהרה להפנים כי זה מה שהחיים תכננו עבורך.
דברים שהיית מעדיפה לשכוח שבים ונשנים ודופקים על דלתך,
ש"חלילה וחס" לא תעזי לשכוח את אשר על ליבך.
הכאב הזה שאותו את מסווה בהצגה
לא ייתן לך מנוח, לא ייתן לך שלווה.
מחשבות על העבר שחולפות בראשך ,
ימשיכו לרבוץ שם גם בשנתך.
הוא היה שם בעבר, הוא נמצא גם בהווה המפחיד,
ואת כל כך רוצה שהוא לא יהיה בעתיד.
את תביני יום אחד את הדברים שהוא ניסה להסביר,
וגם אז זה לא יהיה כזה מזהיר.
ורק הזמן...
כמו שכולם כבר אמרו לך,
יעשה את שלו,
בין אם זה נראה לך ובין אם לא.
תגובות