הם עמדו שם

בתור

לפי הסדר

לא היה רעש

הכל קרה בשקט

אנשים אנשים

והטורים מתארכים

הגוף שפוף ומכווץ

העיניים בורקות

באש קשת-יום

והם כולם מלחמה

מלחמה שקטה

על שלושה ארגזים

עמוסי חג

ואנחנו יושבים ורושמים

מוודאים

שאמת בידם

ומעניקים להם בחגיגיות

את מנת חלקם

.

לא זה לא נכתב

על התורים שהיו בגטו

גם לא על זמן הצנע העיקש

זה נכתב בעצב על הרעב

בארץ הקודש שנת אלפיים וחמש