מאת: עינת טמסות 

‏28 מרץ 2005

אמש,

זלגו דמעותיי.

ליד האבן

בה חקוק שמך .


עודני מסרבת

להאמין,

כי הלכת .

ואתה מביט בי

מתוך העננים .


השנים שחלפו

מיום שנעצמו עינייך,

אוספים הם בדפי הלב.

עוד זיכרונות

ודמותך שבה לחיים,

מתוך המילים .