בתרגיל זה נתונים שלושה שירים:
יש להתרשם מהם ולכתוב בעקבותם קטע מקורי.

טיוטה - מאת דליה רביקוביץ´, להלן: [ר]
עוד סתיו בתל-אביב -   מאת אריה סיון, להלן: [א]
מקום -  מאת רבקה מרים, להלן: [מ]

דליה רביקוביץ
טיוטה

ר1  לא להשאיר עקבות
ר2  לא לפזר סימנים
ר3  אני במקום הזה ממילא אינני נשארת.
ר4 לא לכתוב מכתבים
ר5  לא לאסוף מזכרות,
ר6 תצלומים,
ר7 לסדר אותם בשלשות באלבומים.
ר8 לא לאסוף מסמכים,
ר9 לא לאגור בקיץ
ר10 לא לסיד, לא לשפץ
ר11 לא להתנחל.
ר12 בחושך לפרוש מן השירה העוברת
ר13 אולי אחרי מחלה קשה
ר14 כמו רחל.
ר15 הענין הזה לא חשוב ולא נכבד
ר16 אבק דרכים
ר17 מתמר לרקיע.
ר18 אין לי צורך להגיע.


אריה סיון
עוד סתיו בתל-אביב

א1 באוקטובר נובמבר נרגעת העיר. הים מחזיר
א2 את רצועת החול שלו אל שפיותה,
א3 מוחה ממנה , כמו בספוג מרגיע,
א4 את עקבות התאוות של יולי ואוגוסט.
א5 הכבישים לובשים שוב את הזפת הקרירה והקשה
א6 והעיר אז מתירה לשערה
א7 לצמוח בבתי שחיה ועל רגליה

א8 כמשוגעת השכונה, זו שהיתה
א9 זו שהית פונה אל הנערים שנמשחו בקיץ על החוף
                                                                  במלח חם
א10 קוראת להם מתוך קרעיה, שיבואו ויראו
א11 לה מה שלא ראו בקיץ על הים.


רבקה מרים
מקום

מ1 הפחד הצמית אותנו למקום
מ2 עד שלמקום היינו
מ3 עוברי ארח שאתרונו על המפה
מ4 ישבו עלינו לפוש
מ5 נותנים דעתם לנופנו
מ6 נוף גבעות תשוש, צהבהב
מ7 שקוצים בו ורוח.

מ8 עין גדולה, ולו עצומת ממדים
מ9 היתה חוננת אותנו בשכחתה
מ10 לולא לפרקים התנערו מן הפחד
מ11 ושבנו בלי משים ונגלינו

 

מקומות / נ.נ
הרעיון שלי:
א. מיזוג שלושת השירים לשיר אחד המבוסס על  השיר הראשון לפי הפרוש שלי על השיר הנ"ל.

הקיץ עבר והאביב לא ישוב
[ר1]   לֹא אַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת,
[א4]  שֶׁל תַּאֲווֹת  יוּלִי אוֹגוּסְט.
[ר2] לֹא אֲפָזֵר סִימָנִים
[א3]  שֶׁהַיָּם מָחָה מִרְצוּעַת-הַחוֹף
 כְּמוֹ סְפוֹג מַרְגִיעַ.
[א1] בּאוֹקְטוֹבֶּר נוֹבֶמְבֶּר
  תֵּרָגע הָעִיר
[א2] וְתָשׁוּב אֶל שְׁפִיּוּתָהּ.
[א5]  הַכְּבִישִׁים יִלְבְּשׁוּ שׁוּב
 אֶת הַזֶּפֶת הַקְרִירָה וְהַקָּשָׁה,
[מ1] וְהָחֹרֶף יַצְמִית אוֹתִי לַמָּקוֹם,
[ר3] הַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי מִמֵּילָא לֹא נִשְׁאֶרֶת.

[א6] כַּאֲשֶׁר  תָּתִיר הָעִיר שְׂעָרָהּ
[מ3] וִיאַתְרוּנִי עַל הַמַּפָּה עוֹבְרֵי אֹרַח,
[מ5] הַנּוֹתְנִים דַּעְתָּם אָךְ מְעַט לְנוֹפָי,
[מ7] נוֹף גִּבְעָה צְהַבְהָב
[מ3] שֶׁקּוֹצִים בּוֹ וְרוּחַ
[ר15] וַאֲבָק דְּרָכִים
[ר16] מִתַּמֵּר לָרָקִיעַ,
[מ11] אָז אָשוּב בְּלִי מְשִׂים,
[ר12] וְאֶפְרוֹשׁ מִן הַשַּׁיָּרָה הָעוֹבֶרֶת.
[ר4] לֹא אֶכְתוֹב עוֹד מִכְתָבִים,
[ר5] לֹא אֶאֱסוֹף עוֹד מַזְכָּרוֹת,
[ר13] כִּי אוּלַי אַחֲרֵי מַחֲלָה קָשָׁה
 [ר5] אֵין צוֹרֶך לְהַגִּיעַ,
 [ר14] כְּמוֹ רָחֵל.


ב. כתיבת שיר שיר שנכתב בהשראת השיר הממוזג

תפילתו של חולה ה-"שטן"  (הסרטן) / נ.נ

מרכבות האש   - תפילה
תְּשׁוּקוֹת לֵילוֹת הַקַּיִּץ נָמוּגוֹ
וְרוּחוֹת סְתָיו פִּזְּרוּ אֶת הַחוֹל.
פּנֵי  הָרָקִיעַ קָדְרוּ, וַאֲנִי
דָּבֵק בְּפִיסַת-הָחוֹף,
מִשְׂתָרֵעַ מְלוֹא קוֹמָתִי,
מְקַוֶה שֶׁהָחוֹרֶף יַחֲלוֹף.

עוֹבְרֵי אֹרַח  מַבִּיטִים בִּי
וּמוֹשִׁיטִים יְדֵיהֶם לְלַוּוֹתֵנִי
אֶל עֶבֶר מִרְכָּבוֹת הָאֵשׁ
שֶׁיַּעְלוּני בְּסַעֲרָה לַשַּׁמָּיִם
לִפְנֵי בּוֹא הָאָבִיב...
   

 

מקומות / שי דוידס

אח! המקומות ההם,
אלה שלא אשכח לעולם.
חדרך הראשון בשעת שקיעה
חדרך השני, כשנכנסתי בהפתעה
(לא הספקתם להתכסות, את זוכרת)
עץ החרוב, שנעקר לכבוד בית הכנסת
(אלוהים אלוהים! חיים)
הספסל. סנדויץ´ בשרי בשבת בבוקר
קניתָ לי גלידה, איך שאבא כעס.
החצר, בשיטפון ראשון (ים סוער לקטן מימדים)
ושני   ושלישי (איך גבהתי...)
חדרי- מוצף שתן של צהריים, שאמא
לא תתעורר.
 
אח! המקומות ההם שהשארתי לָעולם
מתגנבים אליי במראות לילה
ואני, במעדר וטוריה גדולה
מכסה מכסה אותם ומהדק חזק
מי יודע מה יצמיחו שנים.

 

 

במקום הכתיבה / מנחם דוד


שהמקום והזמן יקפאו
יותירו אותי
שקוף,
כמו מרים לעת לילה
צופה בין קני ה
סוף.
נושאת תפילה
שיעצר העולם, בָּזמן בו היא יְשֵנָה
שתוכל למצוא
עצמה
כאן. מחר
מושָה מלים מן התיבה.
כאילו כלום לא קרה.
עד סופה.
*
אם
אלהים השינוי
נביא שֶׁקֶר , אני לו.