הבושם שקנית לי עוד ניצב על השולחן
הבית שבנינו כבר עומד לו מוכן
המון זכרונות שהשארת אחרייך
ועצב גדול שנשקף מעינייך
תמונה שחקוקה, לא יוצאת מהראש
ובכי שלא הצלחתי לכבוש
הדמעות שלא הפסיקו להציף את העיניים
הידיעה שאני לבד, ואנחנו כבר לא שניים
הגעגועים שלא מרפים והמון מחשבות
הרגע בו הפסקתי להאמין באהבות
הרגע שהאפיל על כל שאר האכזבות
הרגע בו אזלו גם אחרוני התקוות
אותו יום שבו את עיניי נשאתי לאל
אותו היום שבדמעות התחלתי להתפלל
התחננתי שתחזור היא ולעולם לא תעזוב
שתחייה שוב את הלב ותרפא את המכאוב
אך זעקתי נותרה תלויה בין ארץ ושמיים
והדמעות לא עזבו לרגע את העיניים
והחיוך מפניי לנצח נעלם
הבנתי שאותך לא אראה עוד לעולם
תגובות