היא עמדה שם, בוהה. מסתכלת לכל כיוון מספר פעמים כאילו על מנת לודא שאף אחד לא יראה מה היא עושה. היא החזיקה את הסכין קרוב קרוב אל הוריד בצווארה, מנסה לאזור אומץ לעשות את מה שכל כך היה קשה לעשות... היא החלה להחדיר את הסכין, עמוק, לתוך צווארה, וטיפות גדולות ועכורות של דם החלו לנזול. היא החלה מפרפרת, ממשיכה לבהות, כאילו שום דבר שבעולם לא נוגע לה, רק הרצון העז שהיה לה באותם רגעים – למות. פתאום הצמיחה כנפיים, ועלתה מעלה מעלה, לעבר השמים. נראה היה זה כחלום רחוק עבורה. היא הגיעה וראתה 2 דרכים, גן עדן עם מלאכים וגיהנום עם שטנים. היא פסעה לאיטה לעבר צד שמאל הלא הוא הגיהנום, יודעת כי זהו גזר דינה על היותה אנוכית כל כך. הכנפיים התמוססו ועברו למת העולה הבא, והיא אוחזת קילשון. לפתע הצמיחה קרניים אדומות, כמו שמעולם לא חלמה שיהיו לה, ונכנסה בשערי גיהנום. גופה החל לרתוח ולהאדים, נדמה היה שהיא מתאדה מאש הגיהנום. נדמה היה שאפשר למות פעמיים. נדמה היה לה כל מיני דברים. היא המשיכה בהולכה אט אט אל עבר המקום שנשמר במיוחד עבורה, התיישבה שם, מסתכלת על העוברים והשבים. בוהה בהם, באותה צורה בה מתה, חסרת הבעה, חסרת רגשות, אנוכית. והם בוהים בה באותה מידה, חסרי הבעה, חסרי רגשות, אנוכיים. האם בגללה, או שמא בגלל שנוכחו לדעת שגיהנום... שגיהנום מקום רע, חסר רגשות. והם ממשיכים בהולכם, והיא ממשיכה ביושבה. לפתע נדמה היה שנותרה היא לבדה, בגיהנום הלוהט והאדום. האנשים פשוט התמוססו, מתו, בפעם השניה בחייהם, ואולי בפעם הזאת הגיעו למקום אשר כולם מייחלים לו – גן העדן. והיא נותרה שם, חסרת רגשות, חסרת הבעה, חסרת סביבה. כשם שנותרה לאחר שהחליטה לשים קץ לחייה. ורק נותר לה לחכות שם, לעוד אנשים שיבואו, במצב דומה לשלה. כי כבר אי אפשר למות פעמיים. גם אם נדמה שכן. היא קיבלה את המגיע לה, זהו גזר דינה. לפתע הגיח כאילו משום מקום אלוהים. היה על ענן לבן, מחזיק בידו את ספר החיים והמתים. והיא בין המתים. בגיהנום. אמר לה כי זהו גורלה, על היותה אנוכית וחסרת רגשות. אך לפתע לא היה זה ברור איך היא מתה בכלל, זכרונה נמחק. שכחה מי היא, מהיכן היא באה, ולאן היא הולכת. אך לא יכולה היא ללכת לאף מקום. היא נותרה בגיהנום – לבדה. עונש על היותה אנוכית כל כך, חסרת רגשות. ואז, רק אז, הרגישה כמה רע לה, וכמה היא רוצה לחזור, אך היא ידעה כי את הנעשה אין להשיב. לפתע הצטערה שלא חשבה פעמיים לפני שהחליטה להפקיד את חייה בידי הגורל. רצתה למות בפעם השניה, כמו שאר אנשי הגיהנום, שמתו פעם נוספת. אבל את ההזדמנות שלה היא החמיצה, כבר ניתנה לה האפשרות לחשוב פעמיים, והיא בחרה בגיהנום, גם בהלכה לצד השמאלי. ואת הנעשה אין להשיב.