בלילה לבן שעת עלטה מוקדמת, מסתכלת בוהקים הפנסים ולא רואה דבר. תחושה מסתורית אל תוך נצח של שקט, אני לא רוצה וגם לא נרדמת. XXX אולי אי-שם במדבר, בוקעות הצעקות כל-כך חזק שלא שומע איש. אולי במרבדי השלג האנוש גבר, כבש לו את פסגת ההר והיקום כמחריש. XXX אבל לכאן אני חוזרת אל תרדמת אזורית, כל-כך אכזרית, כל אחד מזמן מצא לו את החללית. XXX ונדמה שגם כשאיילת השחר תעלה, שום דבר לא ישתנה, הגאולה לא תתגלה. ואני ממשיכה... XXX אף אחד לא יתעורר, כל אחד פה כמו עיור, כי בא לו. הכל זורם אבל בעצם, זה חוזר וזה חוזר שזה צורם, שלוה? לא! רק הגמד שעוד פועל לא מתפעל, הוא לא יודה שרע לו. זה פשוט שאין לו ת'כוח להלחם, אז הוא ימשיך עד שיגוע לו. XXX גמד, עצור! אתה קטן אבל יכול הכל. תנשום, תריח פרח. עכשיו תראה להם, את כולם תוכיח, אתה הוא השליח, תפקידך הוא להשגיח.