שרציתי להימלט באתי אלייך שרציתי לאהוב עזבתי אותך אף פעם לא מצאנו מקום רק לעצמנו תמיד היה בינינו זמן מבוזבז ושנינו חשבנו נישאר לעד ואת רצית להאמין שגם בספרים, הכול נגמר יפה ורק אצלנו לא היה מקום להתפרק אחרי כול מה שעברנו נדמה שאין יותר ורציתי לאהוב אותך בלי להרגיש שזה הכול ובאתי אלייך שלא היה מקום אחר להיות כול הסכנות חלפו ועמדנו רק שנינו הרחוב פתאום הפך למקלט אחד גדול כול הסימנים הראו שלא נהיה כאן שוב מחר ושירים שכתבתי לך הפכו לרשימת קניות של כאבים ותשובות חסרות משמעות רצינו להאמין שנשארנו רק שנינו בעולם והוא לקח אותנו כמובן מאליו שרציתי לאהוב עזבתי אותך עם תיק קטן נסעתי לקצה השני של העיר בדירה מול הים הבטתי על האנשים אחד מהם דומה לך אחד לי וכתבתי אותנו כמו במחזה ישן את היית אמורה לבכות ואם הכול היה הולך נכון הייתי אמור להגיד לך שאלפים כמונו טעו כבר ויהיו עוד כאלה שיטעו כמה את רוצה וכמה אני יכול כמו שני ילדים קטנים לא מחפשים יותר משמעות כישלונות לוקחים אותנו אל מפלטים אבודים שם היינו שנינו גם שהיינו רחוקים שרציתי להימלט התחבאתי אצלך שרציתי לאהוב לא מצאתי בך מקום ראינו ברחובות שני ילדים שנעים מהר פעם האמנו שאנחנו עוד נגיע אבל אז באו הימים, שלא מצאנו בהם דבר את עבדת, ואני שקעתי בתוך עצמי כתבתי את הזמן שנעלם על השולחן היו לי מאפרה וקופסא אחת תמיד רציתי לבוא אלייך שהתחיל לרדת גשם שבאתי רציתי לעזוב אלף תשובות לשאלות חסרות היגיון ובלילות, שמצאנו רק אחד את השני כמו מחוסר ברירה רצנו ברחובות לחפש מקומות פתוחים אנשים הביטו בנו, כמו משוגעים אולי שניעלם נצליח להבין את פשר הדברים איך הכול משתנה ברגע אחד שרציתי להיות איתך זה היה רחוק מדי שרציתי לאהוב, נסעתי לעיר אחרת ואת אומרת, תמיד מאבדים משהו בדרכים רק כדי למצוא דבר אחר שמתיישבים אז בורח לאט אל מקומות שאין בהם איש מביט בקירות, בחלונות הסגורים, במוטלים זרוקים אולי אמצא אותך כאן שמחפש תשובות, אני בא אלייך שמחפש אהבה, זה תמיד הולך לאיבוד