בדצמבר של חיינו
אנחנו יכולים
לשבת במרפסת
לראות את הרחוב
חוזר להיות מוכר
בדצמבר של חיינו
אין לנו יותר צורך
במילים
שיקשטו את הדף
אפשר להקשיב בשתיקה
לשירים המתנגנים ברדיו
אפשר לפרום בלי כעס
חלומות שלא התגשמו
בדצמבר של חיינו
אין לנו יותר צורך בזעם
הגוף כבר לא זקוק לרדוף אחרי עצמו
בדצמבר של חיינו
אולי נקום ונעזוב
לא מתוך צער, לא מתוך תחושות של החמצות
נגור מחוץ לעיר, בבית עם מרפסת
הצופה על הכביש
נראה מי בא ומי הולך
לא נפחד לספר לאיש
שגם אנחנו פעם, היינו בורחים בלילה
בדצמבר של חיינו
לא נפחד עוד מעירום
לא נתבייש, לגעת איפה שנכון
לא, המחר, לא ישנה שום דבר
אפשר להפסיק לכתוב מכתבים
אפשר ללכת ברגל, אל הצוק ובחזרה
לראות את האופק נמצא
ואותנו רחוקים ממנו
בלי תחושה של אכזבה
בדצמבר של חיינו
נכבה את האור בלילה
ונשאיר את החלומות במקומם
בדצמבר של חיינו
לא נכתוב את הספר של חיינו
אבל הסיפור ילך איתנו, כל הזמן
ואולי נקום ונעזוב
מהכבישים העמוסים, מחנויות עם חלונות הראווה הגדולים
נמצא לנו פינה קטנה, מחוץ לעיר
עם כלב שיחכה לנו, בכל פעם שנשכח
אל תחששי, מדצמבר של חיינו
הרי עברנו אחד עשרה חודשים
בלי לדעת שום דבר, על החודש הבא
אל תיכנעי עכשיו, נשאר לנו עוד חודש אחד
אולי כעת, שאין לנו מה להפסיד
נדע איך אוהבים, ואיך חיים בלי פחדים
זה דצמבר של חיינו
שהוא ייגמר,
תתחיל לה שנה חדשה
