לא קמה וכבר אומרת : טוב היות האדם קרביים מבתרת מוורידיי קולח לו הדם. כזו מנתחת פלסטית מתקנת את שהוויתו בחוסר שלמותו אני בת בלי בית אלסטית כל הזכויות על חיי - במותו. הוא מת גם לך זוכרת? או שמא טרחת לפדר... ופיתחת כל תחושה מנוכרת למען שלווה מדומה בל תיעדר. החסר עושה בי שמות הוא היה לי אמת ופז את לי שקר שבא בתרועות במותו את מלוא חיני הוא גנז. גם אליו בטרוניה אני באה רואה?! אני, אני לא מסלפת כשאזלו לי מימיי הגיתי: צ מ א אין הארה שעל פניי לה חולפת. מתימרת? ייתכן ואולי לבטח אשרוד בכבוד מפוקפק גם תחת עינייך אפרפר כעיניי אך לא תמצאיני עם חיוך מאופק. לסבול אך ורק בשלי עולם ומלואו של כאב ובכך לא די אוני כחתול גוסס מתרברב איילל אחולל לכבוד דווי. אקונן בשם שתינו צרורך על גבי וגבי צורר וצובר רחקו כה רחקו פעמינו חסר אל חסר חובר לא חובר. שונאת מתעבת חומלת אוהבת שלך, שאר בשרך הקמל.