נעמי שלי.
נעמי נעמי נעמי – אני מגלגל את שמך בין שפתי כממתק.
פה בחדר הצר אין לי טוב חוץ משמך.
נעמי היפה התמירה והשותקת , כשאזכר בך , רק פניך בשתיקתם יעלו בי.
מה שלומך יפתי? העולם עצר מלכת בהעדרי? אני כה מקווה שלא .
אני רוצה להזכר בך צוהלת , מחייכת וכה שמחה – אבל רק שתיקתך מסתמנת בראשי.
אתמול הצצתי מהחלון המסורג וראיתי עץ , צהוב עלים אך עדיין גאה.
עלה אחד ניתק ונפל , חרש דאה אל.. אל.. לא אדע לאן.
החלון לא מאפשר לי לראות את הקרקע , מבחינתי עלה זה לא נחת לעולם – הוא ימשיך לדאות ולדאות עד היום, בו נתאחד שוב.
אהבה כואבת אני אוהב אותך , אהבה שקשה לי לשאת את העצב הטמון בה.
אני שכוב על מיטת המתכת ופני אל התקרה , מתבונן בטבעות העשן של הסיגריה , אחת מני רבות שעישנתי ואעשן פה. בדמדומים חדרי מתמלא באור אדמדם וקטיפתי , הסיגריה מתבלטת נעלמת בו , כמו לפיד ברית בין הבתרים. חרש אני מתכלה פה , כמעט כמו צניחת העלה , דואה אל הכלום ובו זמנית מראי צונח נוצצת במוחי כמו מעיניו של הענף שממנו צנחתי.
מתי יפגשו שנינו אני ואת , נעמי ויובל? אסור לזה להעלם , אני חושב על השירים שלא שמענו ביחד ועל רגעי הבדידות שהיו לי , בלי סיבה – בעוד יכולתי לחבוק אותך ולא בדמיוני.
מה שלום אמך?
יותר מכל אני כואב את הניתוק , שלעד ישאר ביני לבינה .
אהבה ,
יובל.
תגובות