מַה מָצָאתַ בְּשִׁירָי?

מַחֲשָׁבֹותֶּיךָ מְפַסְלֹות מְאֹותֹותָי

הֲגִיגִים כִּרְצֹונְךָ,

רָמַסְתַּ בְּרֶגֶל עִוֶּרֶת, גָּסָּה

נִצָּנֵי רִגְשֹׁותַי,

גֵּאוּת גָּאֲוָתְךָ סַחַפָה אִיתָּה

חֹולֹות יְצִּיבוּתִי

לוּ אַךְ הִקְשָׁבְתַּ לְחִישָׁתִּי

מִסֹוף הַשִׁיר וְעַד סֹופֹו,

אוּלַי הָיִיתַּ מְגַלֶּה בֵּין הַשׁוּרֹות

אֶת הַזָוִית בָּהּ אָחַזְתִּי בַּעִיפָּרֹון

וְאֶת שֶׁנִשְׁקָף מְעֵינָי

עֵת הֵבָּטֵתִּי בְּךָ

מְדָפְדֵּף בְּשִׁירָי,

מְרַפְרֵף

מְפַרְפֶּרֶת