אתמול הלכתי לי בגן, היה זה גן פורח והיו בו מלא פרחים, צהובים וכתומים, פשוט פרחים. הפשטות של הפרחים הרנינה את ליבי, הו הפרחים. הו, פרחים פרחים פרחים, אתם פרחיים היום לאין שיעור. ואז כמו מתוך עלטת חשכה, ראיתי אותה, על עלי הפרח החיוור, מתמזגת בהם כאהוב ואהובתו, גוון עורה הכהה והפראי עורר בי רגשות נושנים של קסם אקזוטי. רגליה הדקיקות השתרכו להן בעדינות על עלעלי הפרחים, על הגבעולים שהבהיקו עוד מטיפות הטל מן הליל הקודם. ואז בא דב נמלים, נראה תמים ולא מזיק אך אז בהינף לשון ארוכה, רירית ורוטטת היא חוסלה. הו הנמלה, הו הו הנמלה הנמלה הו הו הו. נמלה. אחת. קטנה.