צעקתי צעקתי ולא שמעת אני צועק כבר שנים ואתה מולי לא עונה מתכחש להוויתי מתכחש ומציאותי משאיר אותי לבד חסר יכולת תנועה שאלתי כ"כ הרבה פעמים למה ואתה בשלך שותק כאילו כלום כאילו אין צרות מסביב שותק כאילו שום דבר חשוב לא באמת קורה ואתה לא מבין אני כבר לא יכול אתה לא באמת מבין כבר אין לי כח אתה לא באמת מבין נשברתי התרסקתי לרסיסים מולך ולא ראית ואולי כן אולי בעצם אתה ממש כאן לידי שומע אותי ועונה אבל אני הוא זה שלא שומע אני הוא זה שמתכחש למציאותך אני הוא זה שלא רוצה להקשיב להבין לתקן כי בעצם אולי אני כבר לא יכול לתקן אבל תמיד אמרו שאם אתה מאמין שאתה יכול לקלקל תאמין שאתה יכול לתקן אבל איך אפשר לתקן כזה דבר איך אפשר לתקן נפש והרגשה איך אפשר לתקן מציאות נושכת מציאות מעוותת מציאות שנושפת בעורפך ולא נותנת לך מנוח לא נותנת לך שקט לרגע אחד בודד רגע אחד שהיה יכול לתת לך כח להמשיך הלאה האם באמת נגזר לחיות במערבולך שכזו והאם באמת ניתן לחיות עם גזירה שכזו אני לא יודע אלוהים אני לא יודע אם יהיה לי כח אני לא יודע אם אוכל להמשיך אני יודע שהכל נגמר אני יודע שהזמן ממשיך אך הנר שלי דועך הנר שלי לאט לאט מאבד מכוחו וכמו נר שלקראת הסוף מעלה עשן ומודיע היי אני הולך להיגמר אז גם אני צעקתי תראו אני נגמר תראו כבר אין לי כח לגרור את עצמי אל המחר והם לא שמעו והם לא ראו והם לא שמו לב וכביתי