כמה חבל/ יפה נחום כמה עצוב הוא היום בו מגלים אם, אב, אחים ומשפחה שלמה, כי איבדו הם בן! אף מילת נחמה לא תנחם וגם לא תצליח לאמר. רק שתיקה, שתיקה עמוקה ומלאת הירהורים על חיים, הצעיר בשנים ועוד לא הספיק לעשות כלום בחיים. אבל אין תשובה ואין מענה, והאבל כבד והצער עמוק עד שפשוט מתחשק לצעוק, לצעוק אליך בורא עולם: "למה היית חסר רחמים?" "למה לקחת מאיתנו את חיים?" ואת השקט יוכלו להפיג רק זכרונות, העיניים מביטות בתמונות והלב נצבט והפה ממלמל: "כמה חבל, איך זה קרה ולמה?" אבל מציאותיים אנו צריכים להיות, גם אם זה קשה מאוד. זוהי יד הגורל המר, שבחרה לאמלל אותנו ואת חיים לקחת מאיתנו. כמה חבל!!!