שעון/אברהם שיין שעון שעון עונד אדם על רצועתו. מסתכל לאן רצות רגלי שעותיו, מפליגות ידי דקותיו. מקשיב, לתקתוק ליבו, נוקש בשיני שניותיו, מצלצל בשנתו, שותה זיעתו מידו שעון אומד אדם על חוגת מחוגיו שעון עומד, בלכתו אדם.