כבשה תמה תועה אל בין צוקי בזלת, שחצנים גנדרנים זואבים לטרף מי לך השביל יורה, רכה, לבנבנה ? איכה בוטחת דרכך בשביל תראי, ובין כה אני דרכי אבדתי, מורה הדרך ? הם אוכלים אותך בעינים זואבות לטרף. ואני את עלבונך מהם אמרתי לבקש, אך איכה אוכל ולמראייך אף אני זאב ?