סומק - השחר,
על המשכנות;
החמה,
נתנה את קרניה באודם.
מעל חשרי - חול,
בלב השממה,
רוח עולה בתומר.
מעל גגות - בתים,
נישא משב - ערבית;
לעבר מרחבי - שדות
סילונה בוקע.
בבוסתן,
ציוץ הציפורים משתפך;
על הדובר,
עדר - כבשים רועעַ.
[ליצירה]
לגבי סלון מזל
בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים.
[ליצירה]
בלכר בדרכו אחורה!
מי שהלך וממשיך בהליכה אחורה,
זה רק אתה!
כל הימין,
לימי חושך ושואה רוצה להחזיר את ארצנו,
אך הקומוניסטים,
ימנעו זאת בתנופה.
בוש והיכלם לך,
אחד משת"ף של הטרור האיסלמי!
האיחוד הלאומי והחמאס,
הם אחים.
עוד יבוא יום,
כאשר תעמדו אתה וליברמן,
למשפט נירנברג
ובסוף כל כבודכם תאבדו!
[ליצירה]
לא ברגשותיי עסקינן
אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור.
אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת.
[ליצירה]
לגבי שמש לוהט
אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי.
ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות.
[ליצירה]
הפופוליזם, הוא של השלטון
לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם.
ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים.
בינתיים, ביי!
[ליצירה]
לסוערה
אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס.
ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי.
[ליצירה]
לגבי מחוסרי בית
רק אינני מבין, מדוע גם בנושאים חברתיים, אתה עושה הפרדה בין מחוסר בית יהודי ללא יהודי. לידיעתך, בנגב חיים עשרות אלפי בדואים בכפרים לא מוכרים על ידי השלטון הישראלי; בישראל חיים למעלה ממיליון ערבים, על תקן של אזרחים סוג ב'.
[ליצירה]
לדוב
תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון.
ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה?