ועכשיו אני שונה למדתי, התפתחתי, גדלתי ועכשיו אני שונה פחות נחמדה, יותר משונה ועכשיו אני שונה פחות שמחה, יותר עצובה. כמו כאב עובר חזק חזק נכנס משהו לחיים. כמו אהבה עצובה, טראגית נכנס משהו לחיי. ולמרות הכל למרות הכל אני אותה אחת קטנה, רגישה, פצועה על מה שקרה וסביבי סביבי-חומה גדולה. כולם מתלוננים, מבולבלים איך זה שהיא, אני לכלבה הפכה? אין את מי להאשים, אין על מי להוציא את התיסכולים בתוכי אני יודעת זאת אני, אני הגורם לבעיה. כולם מנסים לעזור אך לא מבינים שהורסים שמכאיבים, שכל מה שאני צריכה זה קצת הבנה, קצת תמיכה, קצת חופש, קצת יותר מביקורת קשה.