בעומק השמים, ברקיע אשר במים, הדרור פורש כנפיים , ועף אל השמיים. היום הדרור כבר עצוב, ומרוב דמעות,,,הוא רטוב. האדמה תחתי בוערת, האדמה תחתי רועדת. ותפילה אחת בפי, שישוב הדרור אל ביתו, ורק הלב באמת יודע, שזה לא בית לדרור, בטח לא בית קבע.