מלכנו הרם והנעלה ירדת לכדי מעמקי הבור נפלת מעבר לפי תהום מוקף עתה שביס אפור ואילו גלימתך ארגמן כברד דאשתקד מסתובב עתה נדחה מסף לסף מעליך משחר נשר הברזל בראות גופתך השדודה לא יסף בהבינו שאת הדבר לא יעכל ואפיריונך למרגלותיך כברד דאשתקד ואולי מלך אין לנו לא היה כלל מעולמו לא רוזן, לא דוכס תאב בצע רק גדי בחלב אימו ובשרו ערב לחיך כברד דאשתקד ובא השוחט אל הגדי ובא התינוק אל החלב ובא הכבאי אל אש הקדרה אנו הרעבים קמנו עליו וזרנוקו ימטיר לעד כגשם דאשתקד (חורף 95/6)