בס"ד סיוון התשס"ג זכרונות רק זכרונות וזר נבול זה מה שהישארת לפני שהלכת עוד חרוטות בליבי המילים שאמרת בטרם יצאת לפני טריקת הדלת שהשאירה אותך בחוץ. אמרת : אהובי תמיד תהיה, יהיה מה שיהיה לך תמיד עוד אחכה. אך עם כל זאת את בחוץ, הדלת מפרידה בינינו ותהום פעורה בין שנינו. גם דלת לבי ניסגרה לעד, אין יוצא ואין בא. את בחוץ ואני לחוץ, מן דמעה סוררת , שמתעקשת לא לרדת, ולוחצת לוחצת .