אני לא אשת מחשבים אני דווקא בחורה של בני אדם ולא של מכונות. אני דוגלת ביצירת קשר עם אנשים רצוי קשר משמעותי ורצוי עם כמה שיותר... ובכל זאת, ישנם רגעים בחיים שהחבר הכי טוב שלך מתגלה בצורה של מסך מרובע עם מקלדת מלבנית. חבר ללא לב וללא נשמה. ללא אוזן קשבת וללא מילת נחמה. ובכל זאת - ברגעי הבדידות שלך אין חבר טוב יותר מאשר אותו החפץ הזה הניצב למולך- פשוט שקט, לא שופט אותך, לא מבקר אותך , לא מעיר ולא מייעץ, פשוט נמצא שם למולך ומציג לפנייך את כל עולמך הפנימי שנכתב לו כעת שורות שורות על פני המסך הלבן. וכאילו מבין אותך , הבנה שבשתיקה. ואתה רק ממשיך לשבת מולו , להקליד, לחפש, לבהות... מוצא בו נחמה ריגעית וארונית לבדידותך, מוצא בו את התחליף העלוב לדבר האמיתי...