נפש סדוקה ממראות של חורבן
ממתינה כבר שנים לתשובת הנמען
הלוך ושוב מתנענע לולב
הרוח לא פוסחת על רך שנולד
עוטף הענן, בן זוגה לחיים
כבד ומעיק חיבוקו הדביק
"די" מתחננת, התר את התום
צורתה מקומטת, בוורידיה כחול
נלחמת בשקף רדוד של אמת
במבצר הטורדנות נידונה לשאת
חידותיה נועדו להכהות את הזמן
אין . גיל . לאובדן .
זו האמת, כבר שנים חרוטה
תשובה לא תגיע, ענן לא ישקע
הרוח נועדה עד אינסוף לטלטל
לרך האומלל לא נותרה נחמה
חפש את העץ שהיכה שורשים
הוא נמצא באינסוף
לא יהיו סיבוכים
אם תלך ותחזור ותצבע בשחור
מהירידה שעלית אל הימין של השמאל
העץ ימצא
בגווניו העזים
עכשיו רק נותר להצטרף לחיים.
