סוד הבאר / ליאת פרץ
במדבר החם סביב הבאר
פגשת את העבד שלי
יופייך כגודל ידך המושטת
חיות צמאות השקית עד רוויה
הוא הביט בך בעיניים מבינות
בטוחות בעצמן –שמצא את אשר ביקשתי
צעיף ראשך כיסה פנים
כשנפלת עלרגבי האדמה
עיננ ומבריקות - שלחו מבט חטוף
נפגשו בקצה החוט
סכין הבאת איתך ולא ידעתי
חתכת בבשרי כי אהבתי אותך
בעוד עיני חדלו לראות
שיטית בי עםבני
מאורות עיני
לקחת ממני אתחיי
סוד הבאר
הטביע אותי בתוכו
נפער לי בור
והבאר נעלמה
תגובות